אנרגיה ירוקה - מזווית אחרת

קרדיטים:

עיצוב והלבשת הבית: סיוון קונוולינה

צילומים: אורית ארנון

ייעוץ פנג שוואי: גלי שטיינר-גולדגרבר


מכירים את זה שאתם מדברים על משהו שבא לכם, או שאתם צריכים, ופתאום הוא מופיע בכל מיני מצבים ומקומות במהלך היום? ככה קרה לי עם המעצבת סיוון קונוולינה. הרבה זמן חשבתי על שילוב עולם ההתייעלות וההבראה של מבנים, עולם שאני מייצרת לי הנשען על העולם שממנו הגעתי לזה הנוכחי, והוא עיצוב פנים. תוך מספר ימים קונוולינה הייתה על הפיד שלי, באינסטגרם, אפילו למייל שלי היא הגיעה דרך ניוזלטר קבוע שאני עוקבת אחריו. לכן, כשהיא העלתה בלוג חדש שהוא גם כל כך אישי וביתי, ונתנה לו את הכותרת "אנרגיה ירוקה"- מבחינתי זה היה כאילו היא כתבה עבורי בהזמנה. אם להמשיך את הכתבה שלה עצמה- קארמה!


סיוון קונוולינה. צילום: אורית ארנון

אני לא מעצבת פנים- מעולם לא עסקתי במקצוע. אולם בזכות התואר הזה נחשפתי לתוכן הבניה הירוקה, התייעלות אנרגטית והבראת מבנים, ועל כן תמיד אראה בתואר הזה זכות גדולה. השאיפה לחבר בין שני העולמות האלו הגיעה לשיאה כשיצאתי לדרך עצמאית, והחלטתי שמטרתי היא להביא את עולם ההתייעלות האנרגטית, בריאות והתייחסות למשתמש למבנים קיימים. מגיע גם למי שלא יכול להרשות לעצמו בית חדש לגור בדירה שלא מבזבזת כל כך הרבה כסף על חשבונות חשמל ומים, ואולי אף להפך- מי שלא עומד בתשלומי החשמל והמים, כנראה שזקוק להתייעלות אנרגטית עוד יותר מזה שיכול להרשות לעצמו דירה בבניין חדש שמחויב לעמוד בתקנים החדשים. ואז הגיע שלב החזרה ליסודות, לקורס שאני עצמי לימדתי סטודנטים לעיצוב, אחרי שהתחנכתי על עפרונותיה ועקרונותיה של אדריכלית היידי ארד- תופעת הבניין החולה (מיד הסבר). המפגע המסוכן הזה רווח כמעט בכל המבנים, ומבלי שנרגיש הוא מחליש אותנו, פוגע בנו ומדכא אותנו. אם זה נשמע לכם דרמתי, אתם צודקים.

לכן, כשקונוולינה התחילה את התיאור על הדירה השכורה שלה ושל בן זוגה באווירה שלילית שקיבלה ביטוי פיזי בצורת עובש וטחב, הבנתי שזו באמת כתבה שנכתבה עבורי. יותר נכון, הזדמנות בשבילי להביא לידי ביטוי את הקשר בין עיצוב לבין הבראה של מבנים חולים. אז ביקשתי ממנה לחבר את העולמות ולשמחתי היא זרמה! אז הנה לכם, כיצד עיצוב נכון הוא עיצוב שדואג למשתמש.


ביתה של המעצבת. עיצוב פנים: סיוון קונוולינה. צילום: אורית ארנון

נתחיל מהסבר קצר על תופעת הבניין החולה. באנגלית Sick Building Syndrome, או בקיצור SBS. בניגוד לחיבור הישיר שהולחם לSBS עם קיימות ובניה הירוקה, תופעת הבניין החולה היא מושג שרקח ארגון הבריאות העולמי בשנות ה-80. הסימפטומים לתופעה נמנים על שלל פערים וחוסרים פיזיים שמונע הבניין משוהיו. בטווח הארוך המפגעים הללו מקבלים ביטוי למצבם הבריאותי, הפיזי והנפשי, של המשתמשים, ובשל כך גם מוריד את רמת החיוניות שלהם. את הדוגמאות, הסימפטומים והטיפולים האפשריים לתופעה השכיחה אך הנשכחת הזו אביא דרך הכתבה הנפלאה והדירה היפהפיה של סיוון קונוולינה;

"הרחנו את זה, ראינו את זה, ולא משנה כמה פעולות עשינו כדי לטפל ולהעלים את זה – כלום לא עזר." אם נחזור לדירה הקודמת של המעצבת, העובש והטחב בדירה הישנה של המעצבת, מדובר באחד מהביטויים הקשים לSBS. כשעובש ופטריות נראים לעין, ההתפתחות שלהם כבר בשיאה. למעשה, העובש מתפתח מתנאים אופטימליים (עבורו) של לחות מוגברת, תאורה מינימלית, קצב החלפת אוויר איטי ואיכות אוויר ירודה. השילוב של כל אלו הופך מקלחות למקום התפתחות אידיאלי עבור עובשים למיניהם, אבל בהיעדר איטום תקין- כל קיר חיצוני עלול לספוג מים ולהפוך למתקן גידול פטרייתי. הבעיה החמורה עוד יותר היא שהגידול מתחיל מבפנים וכאשר מתחילים לחוש בו באף ובעין- זה אומר שהתופעה רחבה ומשמעותית. למעשה, זה אומר שלפטריה כבר אין מקום בתוך הקיר. הטיפול הידוע ביותר לרובנו כאשר אנו נתקלים בעובש שמתחיל על תקרת המקלחת הוא לצבוע אותו, והטיפול הזה הוא ש"ע לצביעת שיער ג'ינג'י לשחור. טיפול עומק בשורשי הקיר, אם נמשיך את ההשוואה, דורש עבודת מומחה להסרה של הפטריה, טיהור החומרים בתוכם נוצרה, וטיפול מניעתי לעתיד, היות וזיהיתם שזה אזור מועד לפורענות... הסיבה הראשונה לטפל בפטריה היא לא אסתטית. מדובר באנזים שחשיפה ממושכת אליו יכולה להשפיע עלינו בריאותית- לפתח רגישויות, אלרגיות, ובמקרים חמורים גם אסטמה.

כיוון שהדירה הקודמת של סיוון ובני משפחתה הייתה גם היא שכורה, מנעד האפשרויות הוא באמת לא גדול, ולכן טוב מאוד שהחליטו לוותר עליה.

היתרון המשמעותי של הפטריה מהדירה הקודמת של קונוולינה הוא החשיבות שהעניקה לבני הזוג בבחירת "דירה בריאה, שלווה ונעימה" יותר. המושגים האלו הולידו את הכותרת של הכתבה. אלו לא המושגים הראשונים שאנחנו מעלים כשאנחנו חושבים על עיצוב פנים. אולם, לחלל יכולה להיות השפעה גדולה על הבריאות שלנו, על מצבנו הנפשי ועל החיוניות שלנו. ואלו הם בדיוק הסימפטומים שתופעת הבניין החולה, ואני תחת P-eser, מנסים להרחיב בהקשר של תכנון, שיפוץ וטיפול במבנים קיימים. מחקר בארה"ב קבע שמבני בתי-ספר ששופצו בהתאם לדרישות הטיפול בסימפטומים של בניין חולה צמצמו את ימי ההיעדרות אצל תלמידים בכ-15%. מדובר על הישג גבוה מאוד שהביא גם לשיפור ציוני התלמידים באותם בתי ספר. אנחנו מבלים את רוב שעות היממה שלנו בתוך מבנים. רובם חולים. אם נבריא אותם, נרפא את עצמנו- חישבו עכשיו על דברים שתספיקו אם תרגישו יותר טוב, עם רמת החיוניות והריכוז שלכם תגדל ואם מצב הרוח שלכם יהיה טוב יותר. בבית, במשרד, בלימודים- למבנים שאנחנו נמצאים בתוכם יש משמעות כל כך גדולה על ההתנהלות היומיומית שלנו. בהשקעה חד פעמית, שהמעצבת השכילה לקחת לתשומת ליבה ולטפל באלמנטים השונים בה, היא יצרה מקום שישפר את חייה במלוא מובן המילה. להלן מספר דוגמאות מתוך הדירה הנוכחית כיצד קונוולינה עשתה זאת, וכיצד כל אחד יכול:


בחירת הריהוט: סגנון הריהוט של המעצבת נשען בעיקר על מציאות מעוררות קנאה. היתרון הבריאותי של ריהוט ישן או עתיק הוא עץ מלא ללא חומרים רעילים, או דבקים שכבר נידפו מעצמם את כל הרעלים. בצבעים, טפטים, רובה לריצוף, דבק שיש, ריהוט בייצור המוני וכן הלאה- מרביתם מלאים בריחות ממכרים ומשכרים. לא בכדי- מדובר כמעט ברוב המקרים בפורמלדהיד, שרף המשמש רבות בעולם הבניה, הצבעים, שמנים, לכות, פלסטיק, קוסמטיקה וכן הלאה. הבנתם את התמונה- החומר הזה בכל מקום. וכמו שהתעשייה מכורה אליו- גם אנחנו. הריח נעים לנו ואנחנו שואפים מהריח "החדש" הזה בכל הזדמנות. הסכנה היא שהחומר הזה, כמו סמים אחרים, מסוכן בחשיפה ממושכת. יהיו כאלו שיגידו שמדובר באחוז קטן לעומת כל הרהיט. אני מסכימה מאוד עם האמירה הזאת, אבל לא הייתי רוצה להיחשף גם לממש מעט מחומר מסרטן. אז במידה וסגנון הריהוט הזה לא מדבר אליכם, פשוט תבדקו שיש אישור תקני לעמידה ברמת חומרים אורגניים נדיפים (VOC). אם זכיתם לשפץ רהיט כזה- וודאו שהלכה לא מכילה חומרים רעילים. אם לא כתוב- זה מכיל רעלים- זו השיטה. אותו הדבר הנכון לצבע, טייח, גבס, רובה, סיליקון, דבקים ושמנים.


ריהוט מופחת רעלים. עיצוב: סיוון קונוולינה, צילום: אורית ארנון

הנוף: "מה שכבש אותי בדירתנו הקודמת (לפני שנכבשתי ע"י צבא הטחב) היה הנוף לחורשת עצים שאליה פנה הסטודיו שלי. זה היה מקסים והכניס תחושה של טבע ירוק לתוך הבית". בעגה המקצועית אנו קוראים לערך הזה "מבט לנוף". לטבע יש השפעות חיוביות על הנפש שלנו. ביופיליה היא תורה שלמה שמדברת השפעות נפשיות חיוביות בין האדם לטבע, וזאת ללא קשר לכך שהוא מעניק לנו חמצן. חלונות שמראים לנו את העולם החיצון- לזהות את העונה, השעה, מזג האוויר ולהציץ לטבע, גם אם מדובר בטבע עירוני- הוא חיוני לנפש שלנו. יש סיבה למה אנחנו משתדלים לא לגור מתחת לאדמה, ומדוע אחד העונשים הגדולים ביותר על אסירים בבתי הסוהר הקשים בעולם הוא צינוק ללא חלון.

הפתרון של קונוולינה לנוף החדש שלה הוא הצפת החלל המרכזי בעציצים ירוקים. העציצים הללו מתאימים לפנים, לתאורה הטבעית שבחלל, וניתן לשלב יחד איתם גם צמחיה מטהרת, שבתהליך הפוטוסינתזה מסייעת לתחלופת אוויר. למשל, ספטיפילום (להימנע אם יש חתולים בבית), סנסווריה על שלל זניה, ירקא, קיסוס ועוד ועוד.

וילון מוסת: מעבר להשפעה של מבט לנוף, היעדר תאורה טבעית ומבט לחוץ יכולים להביא להידרדרות נפשית בטווח ארוך, ולפתח דכאון, חרדות, לחץ וחוסר חיוניות. תאורה טבעית יכולה לסייע לנו רבות בריכוז, ולמרות שהטכנולוגיה מאוד מתקדמת, זוהי עדיין התאורה הבריאה והחסכונית ביותר. החלון בסלון מזרחי, מה שמאפשר לו לקבל המון אור בשעות הבוקר. הארוחה החשובה ביותר ביום זכתה באור הבריא ביותר לקום איתו.

וילון הוינטג' המחורר מאפשר פרטיות ותחושה ביתית מבלי לוותר על הכנסה מבוקרת של אור טבעי. בימי החורף, כאשר השמש נמוכה יותר, מתאפשרת כניסה של קרני השמש פנימה וחימום נעים של הרצפה והחלל.


מבט לנוף. עיצוב פנים: סיוון קונוולינה, צילום: אורית ארנון

סדר וניקיון: ארונות המטבח, הצעת המיטה כל בוקר, מרבית האחסון הסגור בארונות. הם מונעים הצטברות של אבק, שיכול להשפיע רבות על הבריאות שלנו. השלב הבא הוא למצוא פתרונות שיחליפו את השטיחים, כיוון שבהם יש לקרדית האבק נטייה לגדול ולהתפתח, והיא אחראית על אלרגיות רבות, דלקות והשפעות רבות על קנה הנשימה שלנו. אם אתם נוטים לסבול מאלרגיות וצינון- מומלץ להימנע מכמה שיותר בדים ואריגים, במקביל לטיפול יומיומי לניקיון. רצוי השימוש בחומרי ניקוי טבעיים המכילים שמנים אתרים שמרחיקים מזיקים, ובכל אופן אם אתם נמנעים משתיית חומרי ניקוי- הימנעו גם מלהריח אותם.


חדרי הילדים: "הזדמנות נהדרת להתאים אותו לגילן ולתחביביהן"- ארגונומיה היא מושג שגור של מעצבי פנים (אני מקווה). אבל הפונקציונליות והסדר הם מעבר לתחושת הנוחות והסדר שמשרים על החלל. ההימנעות מהכנסת מנעד צבעים של גלידריה על כל שלל טעמיה הוא בריא לעין, לנפשן העדינה, לריכוז שלהן בעת הכנת שיעורי בית, וגם לרגיעה שלהן לפני השינה.


חדרי הילדים. עיצוב פנים: סיוון קונוולינה, צילום: אורית ארנון

מילה על פנג-שוואי, שכן הוא היה חלק בלתי נפרד מבחירת הדירה ותכנונה, בסיוע של גלי שטיינר-גולדגרבר. לצבע, מיקום והפניה, ארגון וסדר- יש השפעה מאוד גדולה על התחושה שלנו. תופעת הבניין החולה עוסקת בהשפעות הבריאותיות של החלל על שוהיו, וההתייחסות לבריאות הפיזית והנפשית הן שוות ערך. הפנג-שוואי הוא תורה סינית עתיקה שמתייחסת באופן מאוד מפורט ומדוקדק לאופן בו האנרגיה משפיע על האנרגיה שלנו. לא ניתן להפריד בין האנרגיה ובין השפעתה על הבריאות הנפשית, ולעתים גם הפיזית, של האדם באותו חדר. השימוש בייעוץ פנג-שוואי הוא רובד נוסף המתעמק בטיפול בהשפעות המבנה על המשתמש, ונותן מענה לתחושה המתקבלת מהחלל בזכות התייחסות לאלמנטים מסוימים בדרך נוספת.


דברים נוספים שלא עלו מהכתבה, ומומלץ להתייחס אליהם כשמתחילים שיפוץ הוא נושאי אקוסטיקה, בידוד תרמי, ניקוי/החלפת מסננים של מערכת המיזוג.


סיוון קונוולינה עיצבה את בית חלומותיה למידותיה ולצרכיה, ובאופן טבעי יישמה טיפול בתופעת הבניין החולה. כמעצבים ומתכננים יש לנו אחריות גדולה על האופן בו החלל ישפיע על הלקוח בטווח הארוך. חשוב לזכור שההשפעה כוללת בטווח הארוך גם את הבריאות שלו, את מצב רוחו, ואפילו השפעות כלכליות. לעיצוב פנים יש המון כוח. ועם כוח גדול באה אחרית גדולה...


למעוניינים ללמוד יותר על אפשרויות טיפול בתופעות הבניין החולה עבורכם, צרו קשר.

71 views
 

©2018 by P-eser. Proudly created with Wix.com