?גם הבניין שלכם בדיכאון

לבטון כנראה אין רגשות, אבל לחומרים, לאיכות הבנייה, לתכנון ולעיצוב פנים יש השפעה עצומה עלינו. תופעת הבניין החולה היא מושג שנתבע ע"י ארגון הבריאות העולמי בשנות ה-80 והיא מאפיינת תסמינים לבעיות בריאותיות שונות שנגרמות בשל שהייה ממושכת במבנים חולים. בעולם כבר ידוע שמבנים בריאים לא רק מביאים לרווחת העובד ורמת סיפוק ממקום העבודה, אלא גם מגבירים את רמת היעילות ומצמצמים את ימי המחלה.

עונת מעבר, ילד בגן נדבק בווירוס ומתחיל סבב חולים בין הילדים והגננות, אחד הילדים מדביק את אמו, שהולכת לעבודה ומדביקה קולגה וזהו מעגל חיינו. בשנת 1984 ארגון הבריאות העולמי קבע שהמעגל הזה חייב להישבר והעניקו שם לבעיה, בצירוף קריאה לחקור אחר הגורמים ולמצוא פתרונות אפשריים בהתאם. קיצור תולדות עולם הבנייה הירוקה הוא שבתחילת שנות ה-2000 כבר החל השימוש בתקני בניה ירוקה ששואפים לצמצום ומניעה של שיפוץ והקמה של מבנים עם נטייה לחלות, וההוכחות מדברות בעד עצמן. העובדים מרוצים, הילדים בבתי הספר מצליחים יותר, מנהלים וראשי צוותים נהנים מצוותים מתפקדים, יעילים ומוצלחים בזכות תנאי העבודה שלהם. מדובר בעשרות מחקרים שנעשו בשנים האחרונות ובודקים מבני משרדים ובתי ספר שעברו שיפוץ לפי התקן האמריקאי לבניה ירוקה, והשינוי שחוו בעקבותיו. התוצאות הפתיעו גם את ארגוני הבניה הירוקה עצמם, ואפילו הולידו תקן בריאות ורווחה עצמאי לארגונים ועסקים. הסיבות להצלחה המסחררת הזו הוכיחו שהמושג המפחיד שנתבע אי שם לפני 35 שנים לא רק מוצדק, אלא שיש פתרונות ברורים לטיפול, צמצום ומניעה.


האדם הממוצע מבלה כ90% מזמנו בתוך מבנים. הגן ובית הספר (שהם מקומות עבודה של חלקנו), הבית, המשרד- במבנים סגורים יש בין פי 2 לפי 5 יותר חיידקים ומזהמים. הסיבה לכך היא תחלופת אוויר איטית מדי, בשילוב עם מספר מזהמים שנכנסים למבנה דרך פתחי האוורור ומערכת המיזוג. במקביל, חיידקים יכולים להתפתח מעצמם בתנאים מסוימים בתוך מבנה כתוצאה מלחות, רטיבות, טמפ' גבוהה מדי וכן הלאה. עובש, פטריות, אבק, קרינה ורעלים נוספים הנם גורמים טבעיים שקיימים בתרכובות וחומרים שונים, וללא טיפול ותחזוקה נאותה יכולים לגרום לפיתוח זיהומים ורעלים בתוך המבנה. כמו כן, הגורם האנושי הוא מקדם של חיידקים וזיהומים שונים, בין אם מדובר בהגעה למקום העבודה בתקופת מחלה ובין עם באמצעות העברת גורמים מזוהמים מהרחוב פנימה.

לצד גורמים מזהמים שונים ישנו נושא חשוב לא פחות בהשפעה על בריות האדם שבתוך המבנה, והוא החלק התכנוני. דמיינו לעצמכם נסיעה לקצה השני של העולם ברכבת תת-קרקעית. ללא אפשרות להבדיל בין יום ולילה, מהם תנאי מזג האוויר, מה השעה, ללא פרטיות ובאותו כסא זקוף. עכשיו דמיינו שאין יעד בסוף הנסיעה הזו- משרדים ללא גישה לאור טבעי, במרחבים ללא טיפול אקוסטי ובתכנון לא נגיש ולא ארגונומי עלולים לפגוע במורל העובדים ואף להביא להשפעה בריאותית-פסיכולוגית בחשיפה ממושכת לתנאים כאלו.


כיצד תזהו שהבניין שאתם שוהים בו סובל מאחד או יותר מתסמיני הבניין החולה:

כיוון שהתכנון משתנה בין מבנים, ובשימושים שונים, לא תמיד בניין חולה יזיק לכל השוהים בו באופן שווה, ולעתים, בעוד חלק ירוויחו סביבת עבודה איכותית, חלק יסבלו. יחד עם זאת, ניתן לומר שכאשר יש תסמינים של בניין חולה, לא יהיה רק עובד אחד שיסבול מהם, וחשוב לוודא עם הסביבה הקבועה שלכם האם התחושות דומות, במיוחד באזורי ישיבה סמוכים.

- "האם את/ה בריא/ה בדרך כלל?": השיטה הקלה ביותר להבחין אם יש לכם שהייה ממושכת בבניין חולה היא לבדוק כמה פעמים נדרשתם לקחת ימי מחלה. מחקר בארה"ב קבע שמבני בתי-ספר ששופצו לפי תקן הבניה הירוקה האמריקאי צמצמו את ימי ההיעדרות אצל תלמידים בכ-15%. מדובר על הישג גבוה מאוד שהביא גם לשיפור ציוני התלמידים באותם בתי ספר, אולם המשמעות הגדולה ביותר שזוהתה הייתה צמצום הגרעון במשק. זאת בזכות כך שהורי התלמידים לא נאלצו לקחת ימי חופש כדי להישאר עם ילדיהם בבית.

- "איך את/ה מרגיש/ה היום?": אם כדור נגד כאב ראש או גרון הוא משהו שאתם חייבים שיהיה לכם בתיק או במגירת המשרד, אתם מטפלים בסימפטום ולא בבעיה. כאבי ראש, פריחות ואלרגיות בהחלט יכולות להיגרם משטח העבודה הקבוע שלכם, ובמקרים מסוימים גם מחדר השינה בביתכם. חשיפה ממושכת לחומרים רעילים, פליטות קרינה, אקוסטיקה לקויה, יניקת אוויר צח ממערכת המיזוג שנמצאת בסמוך למפעל, תחנת דלק, או כזו שמשמשת כמקום קינונן של יונים- כל אלו יכולים להביא שלל מחלות, זיהומים וחיידקים. חשיפה ממושכת לאלו יכולה לפתח אלרגיות, אסתמה ומחלות זיהומיות.

- "מי הבוס?": מנהל חברה ששיפץ את קומות משרדיו בניו-יורק הבחין כי עובדיו הפכו יעילים יותר ב-60% מאשר בטרם השיפוץ. ההסבר לכך לא נובע מהצבעים העליזים או ממכונת הקפה החדשה. תכנון איכותי והתחשבות בתנאי העובדים מצמצמים את ימי המחלה של העובד, מסייעים לו לריכוז ומאפשרים לו להתמודד עם עומסי עבודה רבים יותר, ולפתור דילמות מקצועיות בצורה טובה יותר. מכאן, שטיפול בחלל עבודה חולה הוא לא רק עבור העובד, אלא לטובת המעסיק והעסק.



דוקטור, תציל אותי

לא תמיד נוכל לזהות כשאנחנו שוהים במבנה חולה. יחד עם זאת, טיפול בתופעות הבניין החולה לחינם הן לא כמו נטילת אנטיביוטיקה שלא לצורך- גם ללא זיהוי מובהק של תסמיני בניין חולה, הטיפולים בתסמיני התופעה יכולים רק לסייע למשתמשים. יתרה מכך, כמעט בכל תסמיני תופעת הבניין החולה ניתן לטפל, ובחלק מהמקרים טיפול אחד הוא פתרון למספר תסמינים ותופעות. כאשר ניגשים לטיפול, כמו בכל פרויקט שיפוץ או שדרוג, יש לבחון את המצב הקיים ולהצביע על הגורמים הבעייתיים. בניין חדש או משופץ לא מבטיחים שהוא בהכרח בריא. לכן, חשוב להקפיד לשים לב לפרמטרים שמאפיינים בניין או חלל חולה כבר בשלב בחירת המקום, או מראש לחפש אתרים שעונים על דרישות של תקנים מתאימים- כלומר להוסיף את נושאי הבריאות לרשימת הדרישות שלכם מהמתווך.


טיפולים אפשריים (תמיד מומלץ להתייעץ מול אנשי המקצוע הרלוונטיים):

- ניקיון הולם: בין אם מדובר בצוות ניקיון חיצוני או בין אם מדובר על אחריות אישית, חומרים שונים זקוקים לטיפול שונה, אחרת הניקיון יהפוך להיות מריחה של הלכלוך על פני השטח. השתדלו להשתמש בחומרי ניקוי שאינם רעילים בעצמם. שאיבת אבק משטיחים (לא יזיק גם לפתחי האוורור של המחשבים), הפיכת המקלדת והוצאת האוכל שלא סיימתם בארוחת הצהרים מהמקרר. השינוי מתחיל בפרטים הקטנים...

- ניקיון מערכות: תעלות האוויר במערכות מיזוג מרכזיות ומיני מרכזיות יכולות לצבור אבק רב. מומלץ לנקות את התעלות ואת פתחי הפליטה והיניקה אחת לשנתיים. באותה הזדמנות יש לדאוג להחלפת הפילטרים של מערכת סינון האוויר הצח. כמו כן, חומרי ניקוי ייחודיים לצנרת המים תבטיח איכות מים תקנית וצמצום נזקים מכניים.

- אחסון: הקלסרים, התיקיות, הציוד המשרדי, הסדר והאחסון בארונות ובמגירות אטומים גם ירגיעו אתכם וגם יצמצמו את כמות האבק שיכולה להצטבר בחלל הסגור. ספריות יכולות להפוך לפרטי דקורטיבי נפלא, ומומלץ למקם אותן בלובי ולא היכן שאתם מעבירים את רוב שעות היום.

- במידה וזוהה מקור לפטריה, עובש, קרינה, סנוור וכן הלאה- נדרש לטפל באופן נקודתי אך מידי.

- בין אם במבנה ישנה מערכת בקרה ובין אם השליטה נמצאת בידי העובדים—חשוב להקפיד על מדדי נוחות אקלימית סבירים. לחות בין 40-60% וטמפ' בין 22-25 מעלות הן אופטימליות ברוב סביבות העבודה (אלא אם אתם עובדים בחדר כושר, למשל) והלימודים.

- החלפת הנורות- יחד עם החסכון האנרגטי שגלום בהחלפה של מאות נורות, לאחר תקופה מסוימת נורות התאורה מתחילות לרצד בטווחים שאינם נראים לעין, אבל באופן שיכול להזיק לבריאות. תקופת החלפת הנורות תלוי בסוג הנורות, בפרקי זמן של מספר 5—10שנים (תלוי בסוג הנורות). כמו כן, חשוב להקפיד על רמת הארה מתאימה לאופי העבודה. במשרדים ובכיתות לימוד מקפידים על 300-500 לוקס וגוון אור כחול חלש עד כמה שניתן.

- דברים שחשוב לבחון כאשר מתחילים שיפוץ של פרויקט: תאורה טבעית, אלמנטי הצללה, בידוד תרמי ואקוסטי, בחירת חומרים לא רעילים, ריהוט ארגונומי, צמחיה מטהרת, מערכות עם אפשרות שליטה ובקרה, בדיקת קרינה (באם השטח ממוקם בסמוך לשנאי, לוח בקרה ראשי או מקור קרינה אחר). כמובן, חשוב להקפיד לתכנן בהתאם לתנאי הפרויקט. דרישות בניין בירושלים שונות מאלו של בניין הממוקם ברמת גן, וכן חזית קיר-מסך דרומית דורשת טיפול שונה מחלון צפוני צר.

- צמחיה מטהרת- אחד האלמנטים שידועים בהשפעתם החיובית על האדם הוא קשר עם החוץ. בין אם חלון הפונה לגינה ובין עם אדניות במרפסת ועד קירות ירוקים או עציצים בתוך החלל- לצמחיה יש יכולת נפשית להרגיע ולאזן, אולם צמחים מסוימים יכולים להוות גם מעין סנן ביולוגי בזכות תהליך הפוטוסינתזה שלהם (בעוד שצמחים אחרים יכולים להיות רעילים).



הטיפול בתופעות הבניין החולה הוא למעשה כלי תכנוני וניהולי שמסייע להקפיד הן על רווחתו ובריאותו של זה ששוהה במבנה באופן קבוע, אבל גם ככזה שיכול לסייע ליעילות העסק ואף להביא להגדלת הכנסותיו בזכות פעולות איכותיות. האפשרויות השונות, אשר נמנות כאמצעי טיפול לתופעות הבניין החולה, נעות בין טיפולים שנדרש לבצע באופן קבוע ובתדירות משתנה בכל אופן כדי לספק מינימום שמירה על איכות המערכות והמקום, ובין זיהוי וטיפול נקודתי ועד שינוי תכנוני, החלפת מערכות ותהליכי חשיבה יצירתיים.

מרבית הבניינים בישראל היום סובלים מתופעת בניין חולה אחת לפחות, והתופעה לא שמורה לבניינים ישנים בלבד. בפעם הבאה שאתם מרגישים מעט לא טוב, אל תאשימו את הגננת שהכניסה ילד חולה לגן בו ילדיכם שוהה- יכול להיות שזה בכלל מגיע מהקירות...


מקורות:

https://www.epa.gov/sites/production/files/2014-08/documents/sick_building_factsheet.pdf

http://www.sandiegogreenbuilding.org/blog/2014916/san-diego-green-building-council-to-host-healthy-buildings-and-communities-conference-on-sept-23

https://www.epa.gov/indoor-air-quality-iaq/indoor-air-facts-no-4-sick-building-syndrome

https://www.nhs.uk/conditions/sick-building-syndrome/

https://www.cpsc.gov/Safety-Education/Safety-Guides/Home/The-Inside-Story-A-Guide-to-Indoor-Air-Quality/

http://www.josre.org/wp-content/uploads/2012/09/Green_Buildings_Productivity-JOSRE_v1-41.pdf

29 views
 

©2018 by P-eser. Proudly created with Wix.com