מקום חשוב

לעולם לא ניקח יותר כמובן מאליו את לחיצת היד לקולגה, או המעבר האקראי מול אדם על המדרכה. חיבוק של קרוב משפחה יהיה יותר יקר ערך מאי פעם. לצד שבירת השגרה, איכותית ומתקדמת ככל שהייתה טרם עידן הקורונה- ישנם דברים שהשתנו לבלי היכר.


ארגונים בכל העולם נדרשו בן רגע לחשוב מחדש על כלל ההתנהלות- ממוכנות בשעת חירום, דרך עדכון שיטות עבודה והתנהלות עובדים, אל נהלי משאבי האנוש ותכניות לתמיכה בעובדים. תמיכה בעובדים אינה רק טכנית או מנהלתית- זהו לא מצב שנוגע אך ורק לאופן בו הוצאו עובדים לחל"ת, ולעתים אף לפיטורין. הרי משבר הקורונה השפיע לא רק כלכלית וחברתית, אלא גם נפשית. עובדים יזדקקו לתמיכת החברה בחזרה לשגרה מטיבה כפי שנזקקו להיערך מחדש למצב של עבודה מרחוק, של חלוקת עובדים לאלו שחיוניים יותר או פחות, ולאי הוודאות שריחפה מעל כולם, לצד הדאגה למשפחות ולקרובים, אלו שבבית ואלו שלא ניתן היה להיפגש או לשוחח עמם.

בין אם נרצה ובין אם לא- מקום העבודה שלנו הוא קהילה נוספת אליה אנחנו משתייכים. בעולם העבודה המודרני, מי שעובד במשרד מבלה את רוב שעות שלו עם קולגות נוספים מהחברה. ביום אחרי שתוכרז חזרה לשגרה, אנשים יידרשו לחזור למקום עבודתם, להשיב את ילדיהם למסגרות החינוכיות ולהגיע אל מבנים שהיו סגורים במשך מספר שבועות. מהם הצעדים הנכונים, אם כך, כדי להבטיח שהחזרה לשגרה תהיה מיטבית, בריאה ותומכת ברגישות ובחששות של העובדים?

מה שלא נעשה בשגרה שלפני הקורונה צריך להפוך לשגרה מעתה

לבניין בריא יש הן איכויות מדידות והן השפעות פיזיות ומנטליות. לעתים אלו המנטליות עולות על הערכים המדידים והאובייקטיביים, והדרך הנכונה לבחון את השפעתם היא בחינת שביעות הרצון של העובדים ואת הפריון שלהם.

מי שלא ידע להעריך עד היום את הישגי העובדים וההספקים שלהם, ומרגע שהנחו עבודה מהבית, או גרוע מכך- הנחו על חופשה כפויה בזמן שדרשו מהעובד לספק תוצרים- יכול לבחון את התוצרים של כל עובד מטרום תקופת הקורונה ומתקופת הקורונה. ניתן לשער שעובד שמקום העבודה שלו לא בריא, או לא משרה אווירת עבודה מיטבית- יראה שלמרות תקופה לא פשוטה אין שינויים בתפוקה שלו (כי ההשפעה הביתית גורמת לו נוחות גדולה יותר, או יכולת ריכוז גבוהה יותר) או יתרה מכך- שהתפוקה שלו גדלה. אם כך, הצעד הראשון של מנהלי משאבי האנוש בחברה ושל מנהלי הכספים, או מנהלי העובדים והצוותים- היא לבחון את השאלה הראשונה בדרך לחזרה לשגרה: האם אני מספק מקום עבודה שמטיב עם העובדים שלי כדי שהחזרה לשגרה תסייע הם לממש את מלוא הפוטנציאל, ותספק להם את התמיכה ותחושת הביטחון לחזור אל מקום העבודה?

תמיד יש מקום לשיפור, אבל כשאנחנו עוסקים בחזרה מאירוע טראומתי בקנה מידה עולמי, נכון לכולם לבחון מהם הנושאים שדורשים את הטיפול המהיר ביותר, שיספק שיפור גדול יותר, ושניתן למדוד אותו לאורך זמן, ואף לנטר אותו ולשקף אותו לעובדים. בווהאן, סין, האזרחים תוהים האם בטוח לחזור למבנים שחולקים מערכות אוויר, או לאזורים בהם נתגלתה התפרצות של קורונה. שאלות אלו חשובות מאוד לקראת חזרתנו לשגרה, ועל ארגונים עם מספר עובדים, בבניינים או באזורים בהם יש היתכנות להתקהלות לשאול את אותן השאלות ולבחור בהתאם את הנושאים בהם יטלפו קודם, ואת האופן בו ינגישו את המענה שלהם לעובדים.

למשל, בקומת משרדים שהיא חלק מבניין משרדים רב קומות, קיים סיכוי סביר שמערכת האוורור והמיזוג היא מכאנית, ובסבירות גבוהה שאם התשובה היא חיובית, ייתכן מאוד כי המערכת הזו מחולקת בין מספר קומות. במידה וכך, בטרם אכלוס מחודש של הקומה- מומלץ קודם כל לבצע ניקוי של תעלות המערכת המכאנית. יש חברות מקצועיות לטיפול הזה, ומומלץ לבצע אותו לכל הפחות אחת לשנתיים (אבל כדי להימנע מחוסר הוודאות איזוהי השנה בה נדרש הניקוי- מומלץ לדרוש ניקוי שנתי). כמובן, שנושא איכות האוויר הוא רחב בהרבה מנושא הובלת האוויר, אולם מייל עם תמונות מהמשרד של צוות מקצועי שפעל במשרד לניקוי תעלות ושיפור האוויר הנקי בעבורם לקראת חזרתם למשרד- הוא צעד שישפר את הרגשתם של העובדים ואת התחושה שמקום העבודה שלהם דואג להם ולבריאותם. ידיעה כזו שווה הרבה למעסיק. אם חשבנו שלחיצת יד לא תהיה מובנת מאליה יותר, הרי שניקוי תעלות לפני אכלוס הוא מעל ומעבר למה שמקום העבודה עשה עבור העובדים שלו.

איכות האוויר היא ככל הנראה הנושא החשוב ביותר שדורש טיפול כדי לשפר את בריאותו הפיזית של העובד. הרי שנבדק ונמצא כי חיידק הקורונה שורד על משטחים שונים שעות לאחר מגע, ועל כן מעבר באוויר, בין אם בתעלות המיזוג ובין אם בשולחן הישיבות- הרי שאיכות האוויר צריכה להיות מטופלת ומנוטרת. מדובר בנושא שחובק תחומים כמו מערכות המיזוג והאוורור, כפי שצוין לעיל, וכן חומרי גמר רעילים (במשרדים לרוב מדובר בריהוט, חומרי אקוסטיקה ובידוד, דבקים, רצפות מPVC או שטחים וכן הלאה), הצטברויות של פטריות ועובש, כמות חמצן ירודה והצטברות אבק בשל חוסר ארגון נכון. הוספת חיישני מדידה לאיכות האוויר, שכוללים מדידת רעלים, לחות, טמפרטורה, אקוסטיקה וכן הלאה, ושיתוף המידע השוטף עם העובדים (גם אם אחת לחודש או אחת לרבעון) יביא את העובדים לתחושת אחריות, אכפתיות והערכה שהחברה רוכשת להם.

אם המשרד בכל אופן לקראת שיפוץ- נושאים כמו החלפת ריהוט לכזה שהוא ללא רעלים (ללא VOC, או Low VOC, או בעל תו ירוק 14020 מקומי או בינ"ל), וכמובן שימוש בחומרי בידוד וגמר בעלי מאפיינים אלו.

מוטב לאוורר את המקום, ולמזלנו החזרה לשגרה עתידה להתקיים לצד העונה בה האוויר בחוץ הוא המאפשר ביותר לפתיחת חלונות בעוד יש מי ששוהה בו. באם אין אפשרות לבצע טיפול במערכות האוורור המאולץ, רצוי להפחית את השימוש במערכות אלו ולהעדיף שימוש במאווררים ופתיחת החלונות ככל שמתאפשר.


נושא שניתן למדוד ויכול להיות שווה כסף רב הוא מים. במידה ובחודשים בהם לא הייתם במשרד נראתה צריכת מים, ניכר כי קיימת נזילה (או מספר נזילות). זו הזדמנות להביא איש מקצוע שיבוא לאתר את מקור הנזילה ולטפל בה במידת הצורך. בנושא טיפול מים עומדים במבנים שלא אוכלסו תקופה ארוכה, כמו תקופת הקורונה, התייעצתי עם אבי חמרה- מהנדס אינסטלציה ובטיחות. חמרה הסביר שתחילה יש להבדיל אם המים במבנה מסופקים ע"י מאגר מים או אם ע"י תאגיד מים. אם קיים במבנה מאגר מים- נדרש לוודא שהמים חוטאו ע"י גורם מקצועי המאושר ע"י משרד הבריאות. באם אין מאגר מים במבנה בו אתם עובדים, צריך לוודא עם חברת אחזקת המבנה, ככל שקיימת, שבוצעה הזרמה של מים ושהמים הזמינים לעובדים טריים ורעננים. במערכות הצנרת החדשות המים שעמדו בצנרת זמן רב כבר מטופלים. עוד ציין חברה כי במידה וישנם חדרי משאבות במבנה שלא תופעלו במשך כל התקופה, החברה רשאית לדרוש ממנהלי תחזוקת המבנה או מהמשכיר להזמין טכנאי לבדיקה שגרתית. כנ"ל לגבי מערכות כיבוי אש (למעט נושא רענון המים. מאגרי מים לכיבוי אש נועדו לכיבוי שריפות ואין צורך לרענן בהם את המים), ובהתאם להנחיות שבשגרה.


חשוב לתקשר לעובדים את כלל הנושאים בהם אתם מטפלים לפני החזרתם למשרד. דווחו להם את הנעשה כדי שירגישו בטוחים ומוגנים. במידה ונעשו טיפולים שעלולים לגרום נזק לעובדים בעלי רגישויות או אלרגיות, יש לתת על כך את הדעת ולהנחות אותם מתי הם יוכלו לשוב למשרדים. ייתכן ותרצו לשלב את העובדים במהלך החזרה לשגרה אמצו תכנית מתנדבים שיהיו אחראים לבדוק את שלומם של הקולגות שלהם. כמו כן, ניתן לספק לעובדים מידע בנושא מיקום החללים המוגנים, או אם קיימים חיישני חמצן בחללים מסוימים לציין מהם. אנשים רוצים להישאר מעודכנים, זהו הזמן לשלב כוחות עם משרדים שכנים בקומה או בבניין ולבחון כיצד ניתן לשתף פעולה כדי לייצר מתחם עבודה מוגן ובריא לעובדים, היות וההשפעה בין מקומות העבודה קיים.


תמיכה נפשית כמדיניות, תכנית משולבת ואסטרטגייה ארגונית כדי לפנות למשתנים שונים המשפיעים על התפקוד ועל תחושת העובדים. סל מלא תוצרת מקומית בהחלט גורם לעובדים לתחושה טובה בזמן שהם בבידוד בבתיהם, אבל כשישובו לעבוד מהמשרד- הם עדיין יהיו זקוקים לתמיכה ולחיזוק. מעסיק שרואה את עובדיו ומעוניין לתמוך בהם, או לכל הפחות רוצה שזו התחושה שיקבלו ממנו, יכול לספק להם תכניות שמסייעות לרגיעה, הפגת מתחים והפחת אנרגיה חיובית. בעולם ארגונים גדולים מספקים לעובדים שלהם כבר מהבידוד הרשמה בחינם למנוי דיגיטלי או קורסים מודרכים מרחוק שעוסקים במדיטציה, הדרכות יוגה וכד', בעיקר ע"מ שיוכלו להפיג מתחים ולחצים עד לפני שחזרו לשגרה. במובן מסוים, האינטרס של מנכ"ל או בכירי המשרד הוא ברור- אם כולם ישובו למשרד אחרי תקופה ממושכת בה לא התראו ונוצר לכל אחד מהעובדים לחץ ו/או חרדה, רק שלב ההסתגלות יארך זמן שחברה לא תוכל להרשות לעצמה, וודאי לא כשהיא מנסה לחזור לשגרה ולצמצם פערים מתקופת המשבר.

ביום שאחרי, לאמץ שגרה חדשה

לאחר השגרה, ארגונים יהיו צריכים להראות שגרה חדשה. ההנחיות לניקוי הידיים שלנו, חבישת מסכה ולבישת כפפות לא יישארו הרבה אחרי שכולנו נשוב למשרדים. יחד עם זאת, המודעות להיגיינה עלתה. בחודשים הראשונים לאחר השיבה למקומות העבודה, רצוי לוודא שאחרי כל פגישה שולחן חדר הישיבות נוקה. מחיצות בין אנשים נדרשות לעבור חיטוי אחת ליום. כמעט מובן מאליו לציין זאת, אך יחד עם זאת חשוב להדגיש- רצוי מאוד שחומרי הניקוי יהיו כאלו שלא מכילים חומרים רעילים. הנטייה שלנו היא להריח ריח של אקונומיקה ומיד לחשוב שהמקום נקי, אולם ריחות עזים של חומרי חיטוי מצביעים על שימוש בחומרים שחשיפה ממושכת בטווח ארוך עלולים לגרום לקשיי נשימה ואף למחלות.


תנו את הדעת אל החלונות, בתקופה שלאחר החזרה למשרדים, כפי שכבר צוין- יש להעדיף אוויר טרי מן החוץ ולפתוח חלונות. במשרדים החדשים לא תמיד זה אפשרי, אבל לחלונות יש שימושים לא פחות חשובים עבורנו. כחלק מההשפעה הנפשית של מקום העבודה, חשוב שלעובדים יהיה קשר עם החוץ. האפשרות לצאת להתאוורר עד 100 מטרים מהבית, מגבילה כמה שהיא לעומת השגרה, היא בעלת ערך חשוב. לחוץ, גם אם הוא אורבני, יש השפעה רבה על הגוף האנושי. עלינו להבחין בין יום ולילה, לזהות את מזג האוויר ולהבחין בצמחיה, בציפורים ובע"ח אחרים. אם ההבחנה הזו נשמעת לכם מעט דרמתית, היזכרו בחיות שנצפו לאחרונה ברחבי הערים. החזירים בכיכרות העיר בחיפה מעידים לנו לא רק על הביטחון שגדל בהיעדר תחבורה, אלא בעיקר שחיים מתקיימים בחוץ. אם לאדם לא יהיה קשר עם החוץ, חייו שקולים לחיים בצינוק, דבר שמפתח חרדות, לחץ, דכאון ובטווח הארוך אף חמור מכך. אם למשרדכם אין כלל חלונות או קשר עם החוץ, זה הזמן להביא צמחיה (העדיפו צמחיה לא אלרגנית ומטהרת אוויר, שסופחת הרבה פחמן ומסתדרת ללא אור טבעי), או לספק מבט מלאכותי לנוף בלית ברירה. באם בחרתם באפשרות האחרונה, נסו שתהיה משתנה בהתאם לשעות היום (למשל, מסך שמיים המחשיכים בהדרגה עם השקיעה). המבט לנוף, גם אם הוא למגרש חניה אבל כולל פיסת שמיים, משפיע רבות על היכולת שלנו לריכוז, והעלאת הפרודוקטיביות שלנו בהתאם. אפשרות ליציאה אל אוויר חיצוני מעוררת ומתמרצת את הגוף שלנו.

החזרה לשגרה לא תהיה פשוטה, בלשון המעטה. לצד החששות ממגע פיזי, פרידה מחדש מהילדים והחזרה שלהם למסגרות, היציאה מהבית אל עולם חדש וחזרה לשעות אחרות או אף למקום עבודה חדש- כל אלו מרמזים שהשגרה כנראה תהיה שגרה חדשה. ייתכן ועולם העבודה יעבור ארגון מחדש. משאיפה לכך שבקרוב נחזור לשגרה רבים מאיתנו השכילו שהם אפקטיביים יותר ומרוכזים יותר הרחק מהמשרד. ייתכן וזו המציאות של חלק מאיתנו, אולם ארגון מחדש או מתן הדעת על נושאים שלא טופלו עד עכשיו כהלכה, יעלו את הערך של מקום העבודה לחלקנו, ולכך יש חשיבות רבה. לצורך השבת העובדים באופן שיפיג מהם מעט מכל המתח שעתיד להתלוות לצד התהליך המורכב של שגרה מחודשת, על המעסיק לדאוג לבריאות ולרווחה של עובדיו. למען העסק.


#קורונה2020 #covid19# COVID19 #חזרהלשגרה #התייעלותמבנים #הבראתמבנים #בריאות #משרד #אחריהקורונה #טיפול #התייעלות #רטרופיט #בניהירוקה #Peser# P_eser# P10

 

©2018 by P-eser. Proudly created with Wix.com