הקשר בין דוח האקלים והתייעלות מבנים קיימים
בשנת 2018 הפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) הוציא דוח בנושא ההתחממות הגלובלית שתבע דרכים להורדת הטמפ', שהולכת ועולה, במעלה וחצי. לשם כך נדרשות פעולות מרחיקות לכת שישפיעו לטווח הארוך ושינויים חסרי תקדים באופן בו אנו מקיימים את חיינו כיום. הדוח קבע שבכדי לעמוד ביעד נדרש לבצע שינויים בדפוסים שלנו כחברה וכעולם שהופך צפוף ואורבאני יותר ויותר, הדגש הוא על הערים עצמן- עד 2050 מעל 6 מיליארד איש צפויים לחיות בערים, וכשני שליש מאוכלוסיות העולם יגורו בסביבה צפופה. ערים אחראיות לכשני שליש מצריכת האנרגיה העולמית וגזי החממה המופקים לצורך ייצור אנרגיה זו.
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מעריכה שפוטנציאל הפחתת פליטות המזהמים קשור באופן ישיר לאנרגיה העירונית שנדרש יהיה לצורך תחזוק הערים עד לשנת 2050 ושהיא שוות ערך ל70% מסך האנרגיה שנדרש להפחית כדי לעמוד ביעדי האו"ם להתמודדות עם משבר האקלים. יחד עם זאת יש לפעול בהקדם האפשרי כדי שהמצב לא יהפוך בלתי הפיך. ארגון הערים למען האקלים (C40) משער ש97% מהפעולות הנדרשות להשגת היעדים העולמיים להפחתת גזי חממה עד 2050 דורש הטמעה בערים המובילות עד לשנת 2030 כדי להבטיח עמידה באמנת פריז.
ראשי ערים מתחייבים לפיכך להפחתת פליטות בערים על מנת לעמוד במטרות שינויי האקלים העולמיות. ערים מובילות מרחבי העולם חתמו על הפעלת תכניות לצמצום פליטות מזהמים. בנוסף, 19 ערים חתמו על אמנה למבנים מאופסים. בין החתומים הם ראשי ערים ומקבלי החלטות מרשויות כמו לונדון, קופנהגן, יוהנסבורג, לוס אנג'לס, ניו-יורק, סן פרנסיסקו, פריז, טורונטו, ונקובר, טוקיו, סידני ועוד. ההתחייבות נוגעת לכך שכל הבניינים בעיר, ישנים כחדשים, יעמדו בתקני מאופסי פליטות עד 2050. הארגון מעריך שאם המטרות יוטמעו במלואן בערים ובקהילות המקושרות אליהן תושג הפחתה שנתית של 1400 טון ש"ע פחמן דו חמצני בשנת 2030 ו2.8 בשנת 2050 לעומת "עסקים כרגיל". נתון זה שווה להורדת כלל הרכבים בארה"ב כולה מהכביש לשנה אחת.
יחד עם זאת, כדי שצעדים מרשימים אלו יהפכו למציאות יש לשנות גישה לתשתיות ושירותים עירוניים ולאפשר מערכות אנרגיה בצורה חדשה, טכנולוגיות בניה ונתוני מידע, וכן שיתוף של המידע בין כלל הגורמים ויצירת שיתופי פעולה, שיתוף ציבור ומעבר לכלכלה מעגלית.
מה זה בניין מאופס פליטות?
עיר מאופסת פליטות צריכה לנהל ולנטר מערכות מורכבות התלויות זו בזו והמשתנות לאורך זמן. היבטים שונים של תפעול ותחזוקה, תשתיות ומוקדים חייבים להיות מובנים ולפעול באינטרקציה וביחס לסדר העדיפויות של העיר ותושביה – כמו בריאות, ניידות, קיימות וכלכלה. חזון עירוני כזה דורש תצורות חדשות של שיתופי פעולה בין ערים, בין מתקנים ובין מקבלי ההחלטות, ספקים ובעלי עניין, לרבות בעלי נכסים, מנהלי מבנים וספקיות אנרגיה וחברות טכנולוגיה ומערכות.
ניהול אנרגיה בבניינים מספק דוגמה טובה לנקודת המבט הרחבה שנדרשת עבור תכניות בקנה מידה קהילתי. התייעלות אנרגטית של בניין היא צעד ראשוני קריטי עבור יצירת עיר מאופסת פליטות פחמן. ע"פ IPCC המבנים יידרשו לצרוך 80%-90% פחות ב2050לעומת רמות הצריכה שלהם בשנת 2010 בכדי להשיג את מטרת העל של הפחתת הטמפ' במעלה וחצי למניעת ההתחממות הגלובלית. במקביל, ע"פ אותו החישוב, נדרשת התייעלות אנרגטית של לפחות 5% בשנה בבניינים קיימים במדינות המתפתחות, וכן שבניינים חדשים ייבנו ללא שימוש בדלקים ככמעט מאופסי אנרגיה עד 2020.
בניינים מאופסים (NZEB) הם למעשה מבנים שמתפקדים באופן כה יעיל עד שכמעט ואינם צורכים אנרגיה, או שהאנרגיה שהם צורכים אינה מזהמת. המושג "כמעט" (האות N בראשי התיבות של המושג היא Nearly) הוא נעלם שתלוי במיקום.
בניינים אחראים לכ-40% מצריכת האנרגיה הכללית ולכשליש מפליטות גזי החממה. כבר כיום נעשים ברחבי העולם צעדים להפחתת טביעת הרגל האקולוגית של ענף הנדל"ן, לרבות תקני בניה ירוקה ואנרגיה למבנים חדשים, תכניות לשיפור מבנים קיימים ופיתוח של תשתיות יעילות לצד הטמעת אנרגיה מתחדשת בייצור מקומי.
איך עושים זאת?
המבנים הם חלק ממערכת של קשרים ושירותים לאנרגיה, מים ופסולת, ניהול, תקשורת ותחבורה. כמו העיר עצמה. בערים מאופסות פליטות הגישה לבניין משתנה ובניינים הופכים לחלק פעיל בייצור ובאופן בו האנרגיה, המים והפסולת נצרכים. קישוריות בין המבנים לתחבורה בעיר והנגישות לתחבורה ציבורית ו/או מופחתת מזהמים.
בדרך כלל מבנים יעילים אנרגטית יהיו גם מבנים חכמים עם שליטה ואוטומציה לניהול צריכת האנרגיה במערכות השונות והטמעה של תהליכים של למידת הבניין והשימושים בו לצורך התייעלות תמידית תוך חיקוי הצרכים מהבניין עבור המשתמשים בו לנוחיות ויעילות מרביים. תהליכים אלו מאפשרים ניטור ואופטימיזציה של תפקוד הבניינים, תמיכה מרכזית בניהוליות של מבנים ומרכזים, ובאופן זה הם סוללים את הדרך לקשרים חדשים בין בניינים עצמאיים והקשרים הפיזיים והדיגיטליים של העיר. הרחבת המערכות של הבניינים ממערכות עצמאיות המתפקדות באופן יחידני ומעבר למעבדות ברשת רחבה של סביבת אנרגיה ומערכות בקרה משולבות יהיו השינוי המהותי בתשתית הטכנית של עיר. המחקר שנעשה במסגרת הדוח מצא שמבני מסחר מהווים פחות מאחוז מסך הצריכה הגלובלית שמקורה ממבנים, אולם עד שנת 2030 הם יהוו מעל ל-10%.
במקביל לכך שהשטח שלנו לייצור אנרגיה מוגבל, ובפרט בערים, נדרש לבחון את האופן בו מצמצים את צריכת המבנים במקור. זאת באמצעות תכנון שעושה שימוש בתנאים הקיימים בסביבה הבנויה, שימור אנרגיה, ולבסוף שימוש באנרגיה שנותר לצרוך כדי לתפעל את הבניין לנוחות המשתמשים באמצעות מערכות יעילות, ריכוזיות וניהול נכון.
מה בישראל?
למרות שתל אביב מהווה חלק מהערים למען האקלים, אין בישראל עיר שחתומה על האמנה להפוך למאופסת פליטות בישראל. חלק מהערים פועלות בתחומים השונים להפחתה בצריכה, ויש תכניות רבות שנעשות ברמה מקומית וארצית, אולם הדרך טרם נסללה וישראל מעט מדשדשת לעומת ההטמעות והשאיפות הגרנדיוזיות המתקיימות ברחבי העולם.
במרץ 2022 ישראל תהפוך לאחת המדינות הבודדות בעולם אשר בה תקן לבניה ירוקה למבנים חדשים יהפוך לדרישה מחייבת. משרד האנרגיה אף עובד על שיטה למדידת מבנים מאופסים, שככל הנראה תחייב מבני מגורים פרטיים ומבני ציבור עד ארבע קומות בהיתרים חדשים.
יחד עם זאת, מרבית המבנים שישמשו אותנו בשנת 2050 כבר בנויים, ומרביתם בזבזניים, מזהמים וחולים. במקביל לצעדים של מקבלי ההחלטות להפוך את המבנים החדשים ליעילים ומתקדמים בצריכה שלהם, נדרש לבצע תהליכים של התייעלות במבנים הקיימים. התועלות משיפור אותם מבנים ומרכזי נדל"ן לא בלבד שיתרמו להפחתת פליטות מזהמים, אלא גם שבזכות שיפור התנאים בהם למשתמשים, הם יתרמו לצמצום ימי מחלה ולהעלאת הפריון, מה שתורם למשק ולציבור בהיבט הרחב, וכמובן יסייעו לערים להתמודד עם העלייה בטמפ', עומסי צריכה, חוסן אנרגטי ולהפחתת הזיהום במרכזן. עם פרסום דוח האקלים האחרון, ובמקביל להיערכות של מדינת ישראל וההשפעות המיידיות על מדינתנו בטווח הארוך והקצר, טיפול בכלל הגורמים בהקדם ובמקביל מחייב התייחסות של הערים ושל מקבלי ההחלטות. מבנים הם זללני אנרגיה, בייחוד בהקשר העירוני, ועל כן הטיפול בהם מחייב גישה אחראית, ממוקדת, מפורטת לטיפול במיגור וצמצום פליטות המזהמים וצריכת האנרגיה מהם.
כדאי לדעת:
הדס פאר נבחרה לקדם את מיזם מודל ההשפעה של P-eser כחלק מתכנית נשים למען האקלים (W4C) של ארגון ערים למען האקלים (C40) בהנחיית מחלקת הקיימות של עיריית תל-אביב יפו. אם אתם מעוניינים להתייעל אנרגטית, לצמצם עלויות ולשפר את תנאי העובדים שלכם, לתמוך ביעדי העולם לצמצום ההתחממות הגלובלית ולסייע לקהילה תוך כדי – להלן פרטים נוספים על המיזם.