דירוג אנרגטי למבנים חוסך באנרגיה ובכסף על-ידי צמצום הצריכה. עד כמה בדיקת דירוג אנרגטי של נכס יכולה לחסוך? כיצד הוא נמדד? מה נחשב דירוג גבוה?
צמצום פליטות מזהמים והתייעלות אנרגטית הם נושאים שמעסיקים מומחים, מדינאים וממשלות ברחבי העולם מזה מספר שנים. באמצעות קביעת מדיניות ואכיפה בנושא צריכת המשאבים ומניעת זיהום האוויר, הקרקע והמים, מקבלי ההחלטות ובעלי ההשפעה מובילים את דורנו לפתחו של שינוי באופן בו אנחנו צורכים, מתכננים ומתעלים את האנרגיה שלנו. אחד המהלכים המבורכים של התכנית לצמצום צריכת האנרגיה הוא דירוג אנרגטי למבנים ולנכסים. ברחבי העולם כיום פרסום הדירוג האנרגטי של נכס המפורסם למכירה או השכרה מחויב בהצגת הדירוג האנרגטי של הנכס, בין אם מדובר במבנה חדש או קיים. סוכנות האנרגיה הבינ"ל מעריכה שמדיניות הדרוג האנרגטי לנכסים, בין היתר, יכולה להביא להתייעלות אנרגטית שתחסוך כשני שלישים מהכלכלה הנדרשת להפקת אנרגיה עד לשנת [1]2035.
שנת 2019 היא שנת בשורה בישראל, שכן משרד האנרגיה דורש לאמץ את המדיניות של פרסום דירוג אנרגטי למבנים של בנייני מגורים ומשרדים חדשים. לצרכן הסופי מדובר בנדבך נוסף של מידע במעמד של קנייה או השכרת נכס, כאשר במרבית המבנים החדשים הדירוג האנרגטי הוא פועל יוצא מהדרישה להתעדת המבנים לפי תקן לבניה ירוקה. כך שכבר כיום יש מאות אלפי מטרים רבועים שלהם דירוג אנרגטי לפי דירה ומשרד, מבני חינוך ואפילו למבני ציבור שונים. אם כן, כיצד ניתן להשתמש במידע החדש הזה? מדוע מומלץ להיעזר בדירוג אנרגטי של נכס ואיך מייצרים מדבקת דירוג אנרגטי למבנים?
מדבקת הדירוג האנרגטי כיתרון לכל הצדדים:
כפי שידוע- לכל עסקה יש שני צדדים- המוכר והקונה. מדבקת הדירוג האנרגטי יכולה בקלות להפוך לכלי שיווקי בצד המוכר. דירות שנראות פחות אטרקטיביות במבט ראשון, יכולות לקבל שדרוג רק בזכות מיקומן במבנה וההפניה שלהן. היתרון של דירוג A לעומת דירוג D ברור לכל הצדדים, וכאשר בקומת בניינים מופיעות שתי האותיות הללו על שתי דלתות, ברור באיזו מהדירות נדרשת יותר אנרגיה לאקלום. כך שליזם יש אפשרות להעלות את ערכו של נכס בזכות דירוג אנרגטי. באירופה מדבקת הדירוג האנרגטי על נכסים למכירה הנה דרישה מכל משרד תיווך. הסקרים מלמדים שדירות בעלות תווית אנרגיה טובה נמכרות מהר יותר.
מהאמור ניתן להבין שבבניין מגורים יכולות להיות דירות בדירוגים שונים וזו אפשרות שמתקיימת כמעט בכל בניין שנעשית בו בדיקת דירוג אנרגטי. למעשה, הדירוג האנרגטי של בניין מבוסס על ממוצע הדירוגים של כל הדירות (ובמשרדים ממוצע של שטח). כך שבעת רכישת דירה, שהיא הוצאה לא קטנה כשלעצמה, חשוב מאוד ללקוח לדעת שהדירה לא תהיה בזבזנית באנרגיה. במידה והבניין בו נרכשת הדירה נבנה ע"ב תקן בניה ירוקה- לדירה כבר נעשתה בדיקת דירוג אנרגטי ובהחלט ניתן לדרוש אותה מהיזם. במידה ומדובר בדירה בבניין שלא נבנה לפי תקן בניה ירוקה, או בבניין ישן- ניתן לבצע את הבדיקה באופן פרטני מול איש מקצוע.
יתרונות הדירוג האנרגטי והצפת אפשרויות:
גם בעולם הבנייה הירוקה יש הטעיות. בעגה המקצועית ההטעייה הזו נקראת greenwash- התיירקקות. היתרון הראשי של הדירוג האנרגטי הוא שלמעשה המבנה נבנה ע"י יועץ חיצוני, אשר מהווה מעין בקרת איכות. אחת מהפעולות החיוביות של התקן הישראלי לבניה ירוקה, אם כי לא תמיד מבורכת, היא בדיקת התאמת הביצוע לתכנון, ביקור אתר הבנייה במהלכו ובסופו ומעבר על מפרטים, חומרים ואישורים. תו תקן למבנה ירוק הוא תו איכות. יחד עם זאת, חשוב להבין שהתו ניתן בהסתמך על אסטרטגיית צבירת ניקוד, ובכל בניין ייושמו אלמנטים אחרים בשיקולים שונים.
כחלק מהתעדת מבנים לפי תקן בניה ירוקה, מבנים שנעשית להם בדיקת דירוג אנרגטי מחויבים לעמוד בממוצע דירוג אנרגטי C לבניין חדש ודירוג D לבניין קיים. תנאי הסף הזה גורם לכך שבמקרים רבים ישופר הבידוד ויטיב על כלל הבניין ולא רק בחלקים בהם נראה דירוג נמוך מדי. מחקרים מראים שפעולה זו מביאה לחסכון של כ-35% בצריכת החשמל בזמן האכלוס לעומת מבנים דומים שבהם לא בוצעה בדיקת דירוג אנרגטי[2]. לעומת זאת, מבנים שנבנים על פי תקן בניה ירוקה עולים 0.5-2% יותר מאשר בנייה שלא לפי התקן. זהו חסכון כלכלי משמעותי מאוד, אשר מחזיר עצמו ללקוח הסופי בתוך שנים ספורות.
במקרים של מבני משרדים, לעומת זאת, לא די בכך שהחסכון הכלכלי גבוה, אלא גם שהמועצה האמריקאית לבניה ירוקה (USGBC) בדקה ומצאה שעסקים שפועלים במבני משרדים שנבנו לפי התקן האמריקאי לבניה ירוקה, LEED, פרודוקטיביים יותר בכ-60% ואחוז ההכנסות שלהם לעומת עבודתם טרם הכניסה לבניין ירוק עומדת על 7%. עובדי בניינים שנבנו לפי תקן בניה ירוקה נעדרים פחות מעבודה וגם מרוצים יותר מעבודתם[3].
היתרון הברור מאליו, אם כי לא תמיד בעל החשיבות העליונה ביותר, הוא התרומה לסביבה. דירוג אנרגטי מביא לחסכון באנרגיה, שנובעת מצמום השימוש בחשמל משריפת פחם. בין אם הכוונה היא לצמצם את הזיהום, לחיות במבנים בריאים יותר, לחסוך בכסף או למנוע שימוש במשאבים טבעיים- כלל המטרות הללו מושגות כאשר מסתכלים את הנתונים ומשתמשים בהם בכדי להשתפר ולחסוך.
הנתונים מאחורי הדירוג האנרגטי:
בבואנו לרכוש מכשיר חשמל, תווית האנרגיה מציינת לנו את צריכת החשמל, ובמעמד זה ברור לנו שמהרגע שאנחנו מכניסים את המכשיר לשקע, כל פעולה שלו תצרוך אנרגיה. האופן בו יבצע את הפעולה יקבע האם המכשיר חסכוני או לא. במקרה של מבנים הבדיקה מעט מורכבת יותר והיא עוקבת אחרי מספר משתנים רב. לכל מדינה יש בדיקת דירוג אנרגטי המשתנה בהתאם לדגש שחשוב למקבלי ההחלטות לקדם וכן בהתאם לתנאי מזג האוויר האופייניים לשטחי המדינה. גם בתקינה הישראלית קיים תקן 5282 לדירוג אנרגטי של מבנים, ולו מספר חלקים לפי סוגי מבנים (מגורים, משרדים וכן הלאה). התקן מציע מספר שיטות חישוב לדירוג האנרגטי והחישוב מבצע בדיקה לערכים התרמיים של חלקי מעטפת המבנה (קירות, רצפות, תקרות וזיגוג), גווני החיפויים, שטחים והפניות, הצללות מסוגים שונים, ציוד חשמלי משוער בהתאם לסוג המבנה, אוורור ועוד.
ככל שפרטי המבנה יוזנו לתהליך הבדיקה בצורה מפורטת ומדויקת יותר, כך הדירוג האנרגטי שייקבע עבור הנכס יהיה אמין יותר ויאפשר למצות את הפתרונות היעילים והמתאימים ביותר עבורו. דירוג אנרגטי שונה לאותו נכס זה דבר אפשרי, והוא תלוי באופן בו בוצעה הבדיקה. חשוב לציין, כי גם דירוג אנרגטי גבוה אינו מחייב צמצום בצריכת החשמל וחסכון כלכלי רב. צריכת האנרגיה לא נדרשת מהנכס אלא מהדייר, ועל כן עליו להבין מהם הכלים שעומדים לרשותו ע"מ לצמצם את השימוש בצריכת אנרגיה. מדבקת הדירוג האנרגטי נועדה להציף אפשרויות להתייעלות ומידע לדייר, אך היא אינה מחליפה את אחריותו לחסכון אנרגטי.
[1] OECD/IEA, Capturing the Multiple Benefits of Energy Efficiency Capturing the Multiple Benefits of Energy Efficiency, Paris (2014)
[3]Marcia D. Lowe, Shaping Cities: The Environmental and Human Dimensions, Washington, D.C. 1991
