ההבדל והתרומה של חישוב החזר השקעה וניתוח מחזור חיים

כדי שפרויקט יהיה חסכוני באנרגיה הוא קודם כל צריך להיות יעיל כלכלית. בדיקת ההיתכנות של התייעלות אנרגטית כוללת את בדיקת החלופות של מערכות צורכות אנרגיה בפרויקט לעומת החזר ההשקעה שלהן. גם בתהליך בניה או שיפוץ מתבצעת הערכת חלופות של החומרים, המערכות ואף של שיטות הבניה עצמן.

חישוב החזר ההשקעה- ROI

כמעט כולנו מבצעים חישובים של עלות מול תועלת באופן יומיומי- חישבו למשל על פעולת חידוש כרטיס מנוי כלשהו- השאלות שעולות הן; "כמה יצא לי להשתמש בו כשהיה בתוקף?", "כמה חסכתי בזכות הכרטיס?", "כמה ההנחות שקיבלתי רלוונטיות אליי?", "האם אני נהנה מהכרטיס?", והשאלה החשובה מכולן- "איך ארגיש ללא הכרטיס? האם זה ישפיע עליי באיזשהו אופן אם לא אחדש את המינוי?". זה אולי נשמע טרחני, אבל השיקולים הללו עולים לנו באופן אוטומטי, כמעט תת-מודע, בכל פעם שאנחנו נדרשים להשקעה כספית.


חישוב החזר השקעה (Return of Investment) הוא מרכיב קריטי בפרויקטים מורכבים כמו עסק או מבנה. הוא משפיע על בחירת המערכות, החומרים והמוצרים שנבחר לעבוד איתם כדי לייעל את הפרויקט, ולעתים אף ישפיע על הגורמים שנעבוד מולם. במקרה של פרויקט התייעלות אנרטית, ניתן לבחור את מערכת המיזוג החסכונית ביותר באנרגיה, אבל אם החזר ההשקעה שלה הוא 10 שנים, ומערכת מיזוג נחשבת יעילה כ-15 שנים, הזמן שנהנה מיעילות המערכת לא משתלם. חישוב החזר ההשקעה בבדיקת פרויקט להתייעלות אנרגטית לוקח את כל האלמנטים בחשבון, ובכך בנוסף לנתון עלויות ההתייעלות, יש תמיד להתייחס לזמן ההחזר ההשקעה לעומת זמן יעילות האלמנטים.


במקרה שפרויקט שמבצע סקר התייעלות אנרגטית לוקח בחשבון גם אלמנטים מעולם תקני הבניה הירוקה, ובייחוד אנרגיה פסיבית- זמן היעילות של החלופות הוא כמעט תמיד ארוך טווח, והחזר ההשקעה שלו יכול להיות תוך שנה-שנתיים. החזר ההשקעה של מבנה שלם לעומת זאת, תלוי בסך מרכיביו, ולעתים גם אם מערכת מסוימת תיבחר על אף זמן ההשקעה הארוך שלה בזכות רמות הביצוע והיעילות שמספקת, ייתכן והחישוב הכולל של החזר ההשקעה של הבניין יושפע מכך באופן מינורי.



הערכת מחזור החיים- LCA

כחלק מחישוב החזר ההשקעה נלקח בחשבון כמה זמן יחזיק המרכיב זמן לפני שיעילותו תפחת או תבוטל. במקרה של מערכות מיזוג, כאמור, מחזור החיים תלוי באופן השימוש ובסוג המערכת ומרכיביה, וזמן היעילות יכול לנוע בין 10-20 שנה בממוצע. הערכת מחזור החיים (Life cycle analysis/assessment) של מערכת המיזוג, לעומת זאת, תיקח בחשבון כמה עלה לייצר את המערכת, מהיכן הגיע כל מרכיב והאם הרכבת המערכת נעשתה באופן אחראי כלפי העובדים (סחר הוגן, ללא ניצול אוכלוסיות מוחלשות ותנאים נאותים).

כאשר מבצעים הערכת מחזור חיים לבניין, שבעצמו נדרש להחזיק עשרות שנים, כל אלמנט במבנה נדרש להערכה.

מעבר לחומרים, למוצרים ולמערכות המתוכננות בבניין, ייבדקו למעשה כל שלבי שרשרת הרכבת המבנה, או חלקו:

1. רכש- כולל חומרי בניה, מוצרים ומערכות וכן יועצים ותוכנות שנעשה בהן שימוש.

2. בניה- פינוי אתר (במידת הצורך), חפירה, יסודות, מעטפת וגמרים, הרכבת מערכות, פיתוח, פינוי פסולת, והשינוע של כלל המרכיבים.

3. אחזקה- התפעול שיידרש לתחזוק הבניין, לרבות ניקוי, איכות ואורך חיי המדף של המוצרים, המערכות והחומרים, עלויות, צריכת אנרגיה ומים, תיקונים והחלפות נדרשים לאורך חיי המבנה/פרויקט (אם בניין מתוכנן ל80 שנה נדרש, כמה פעמים יידרש להחליף כל מערכת בזמן חיים זה, למשל), שינוע ציוד לתיקונים והחלפות.

4. פירוק- האנרגיה הנדרשת והפסולת הנוצרת כתוצאה מהריסת המבנה והטמנת מרכיביו השונים באתרי פסולת, שינוע החומרים ו/או האנרגיה שתידרש בכדי למחזרם. כך למשל, חומרים שניתנים למחזור או/ו לשימוש חוזר יכולים להוות גורם השפעה חיובית, שכן בזכות בחירת חומר שבעת פירוק המבנה ניתן להעביר לפרויקט הבא מבלי לבצע בו תהליכים צורכי אנרגיה (למעט שינוע ברוב המקרים).



בעוד חישוב החזר השקעה הוא פועל יוצא של חישוב ההוצאות הכלכליות הנדרשות לאנרגיה שהפרויקט יצרוך, הערכת מחזור חיים היא חישוב שמתבסס על הרצון לצמצם פליטות מזהמים, להיות ידידותיים יותר לסביבה וצמצום השימוש במשאבים טבעיים ובטביעת הרגל האקולוגית שהפרויקט ייצר. כך למשל, פרויקט שנעשה בשיטת בניה שבה כל החלקים מגיעים לאתר הבניה מוכנים להרכבה מהמפעל- מתקיים חסכון בשינוע חומרים שונים מאתרים שונים ומרבית פסולת הבניין מתבטלת בגלל אופי הבניה. זהו יתרון עצום לסביבה, אשר בחישוב החזר השקעה לא בא לידי ביטוי.


הערכת מחזור חיים של בניין, או חלק ממנו, לוקחת בחשבון גם את חישוב החזר ההשקעה, וכוללת את האנרגיה הגלומה ואת האנרגיה התפעולית הנדרשת לתפעול הפרויקט. תהליך הערכת מחזור חיים מתבצעת בכמה שלבים:

1. הגדרת מטרות והיקף הבדיקה. רזולוציית הבדיקה והחלטה מה משרת את הפרויקט ותורם הן להתייעלות הכלכלית שלו והן להתחשבות של הפרויקט בסביבה. בשלב זה, ע"פ המטרות, יוגדרו אופן ההערכה והכלים באמצעותם יבוצעו החישובים, קטגוריות ההשפעה שייבדקו במסגרת ההערכה ורשימת הנתונים הנדרשים לצורך ביצוע ההערכה. ייתכן ובשלב זה אחת מהמטרות תגדיר מתן העדפה למוצרים, חומרים ומערכות שביצעו הערכת מחזור חיים בעצמן.

2. ניתוח מלאים. ע"פ חלוקת הקטגוריות שנבחרו בשלב הראשון, ייבדקו בשלב זה כל הממצאים המשפיעים על הפקת הפרויקט בכל קטגוריה- דלקים, שימוש במשאבי טבע, מים וזיהום אוויר שנגרם כחלק מהפקת המוצר הנבדק. כלל הקלטים והפלטים שצרכה הפקת אותו המוצר יילקחו בחשבון.

3. הערכת השפעה. באמצעות הנתונים שהופקו במסגרת ניתוח המלאים של כל מוצר ו/או שלב בהערכת מחזור החיים של הפרויקט, תיעשה בדיקה של השפעתו על הסביבה. זהו לא שלב מחייב בהערכת מחזור החיים והוא תלוי הגדרת הבדיקה בשלב הראשון. בפרויקטים שבוחרים לתת את הדעת על כך, בד"כ תיבדק ההשפעה של הפרויקט במובן של שימוש במשאבי טבע ופליטות מזהמים, אבל במקרים מסוימים מטרת ניתוח מחזור החיים תהיה לבדוק זיהום מסוים, בהתאם למיקום המפעל או למוצר, ושלב זה יתמקד בו.

4. פרשנות. מתן המידע בצורה המפורטת ביותר, לרבות בחינת חלופות אפשריות, המונות את השפעותיו של המוצר או השירות לצורך בחירת האפשרות הסביבתית ביותר. התוצאה של סיכום שלב זה הוא בחירת המוצר או השירות היעילים ביותר.


בתחילת תהליך ניתוח מחזור חייו של פרויקט מעלים שאלות הרלוונטיות אליו, כאשר השאלה המרכזית היא מה נדרש להשיג באמצעות התחשיב. החשיבות והגבולות שיינתנו בתחילתו של ניתוח מחזור חיים יגדירו את רמת הפירוט הנדרשת וגם את הקטגוריות הנבדקות. שלב ניתוח המלאים של המוצרים, המערכות והשירותים בפרויקט הוא השלב העיקרי בכל ניתוח מחזור חיים, כאשר שלב הערכת ההשפעה הוא פועל יוצא אם כי לא תמיד תינתן עליו הדעת בצורה ישירה. שלב הסיכום בניתוח מחזור חייו של פרויקט ייתן מענה על השאלות שהועלו בתחילתו. אחת מסדרות התקנים הבינלאומית שדורשת ניתוח מחזור חיים לצורך בדיקת ההשפעה על הסביבה היא ISO 14000.


במקרה של שילוב ניתוח מחזור חיים וחישוב החזר השקעה מתקבל תמהיל אפשרויות מיטבי שלוקח בחשבון את שלושת עקרונות הקיימות- סביבה, חברה, כלכלה (ESE)

#organization #goodworkhabits

 

©2018 by P-eser. Proudly created with Wix.com