בין בניה ירוקה והתייעלות אנרגטית

אין הרבה פרויקטים בעולם הבנייה בהם כולם יוצאים מרוצים ונשכרים. בפרויקט של התייעלות אנרגטית מרוויח קודם כל מי שמשלם את חשבון החשמל, אבל גם זה שמשתמש בו. "תוצר הלוואי" הנפלא ביותר של התייעלות אנרגטית היא שבלי לשים לב מתקיים רווח גם לסביבה- מעבר למערכות חסכוניות יותר, צמצום השימוש בצריכת אנרגיה מסורתית ותיעול האנרגיה- מביאים להפחתת שימוש במשאבי הטבע ולצמצום פליטות מזהמים.

הקו הדק בין בניה ירוקה (מעדיפה את המונח בניה יעילה) ובין התייעלות אנרגטית מיטשטש כאשר אנחנו מגיעים לבצע התאמה לתקן בניה ירוקה בבניין קיים. יחד עם זאת, תקני הבניה הירוקה לוקחים בחשבון אלמנטים נוספים כמו אופי הקרקע ואפשרויות התחבורה המתקיימות בסביבת הפרויקט, למשל. התייעלות אנרגטית מתמקדת בצריכת האנרגיה של פרויקט, היכול להוות קומה או חלק מקומה והוא מוגדר כצרכן אנרגיה (למשל- חנות בקניון, דירה בבניין, מסעדה בק.קרקע של מבנה משרדים וכיו"ב).


התייעלות אנרגטית לעסק או דירה

בביצוע התייעלות אנרגטית הדבר הראשון שייבדק הוא צריכת החשמל בפרויקט- כמה חשמל נצרך ומתי, האם מיוצר חשמל באופן עצמאי או ע"י אנרגיה מתחדשת וגם סוג האנרגיה- דלקים, גז, קיטור וכד'. בסופו של דבר סקר האנרגיה שיבוצע בתחילת הפרויקט יהווה את מדד ההתייעלות, כך שבדיקת הרקע על צריכת האנרגיה הנה שלב קריטי. כלל צריכת האנרגיה תתורגם לקוט"ש (קילווט לשעה) ובכך ניתן יהיה להמיר כל הצעה להתייעלות ולבחון האם ההשקעה כדאית ותוך כמה זמן תחזיר את עצמה.

ההצעות לייעול תלויות במערכות צורכות האנרגיה בפרויקט- כמו מיזוג, תאורה ומכונות אחרות. לעתים, תלוי בצריכת הפרויקט, יילקחו בחשבון גם פתרונות לצמצום השימוש במים. גם נושא בקרת צריכת האנרגיה בפרויקט, ובכלל זה צריכת המים, הוא מרכיב שמסייע רבות להתייעלות כיוון שבמידה וישנה צריכה חריגה המערכת יודעת להתריע, לבלום ולחווט את התקלה. המטרה של כל פרויקט התייעלות אנרגטית היא לבדוק אפשרויות לתיעול המערכות צורכות האנרגיה העיקריות בפרויקט, הסבת אנרגיה לשימוש נוסף (כמו פליטת אוויר חם שיוצא ממערכת המיזוג ויכול לשמש לאנרגיה של מערכת משנית, למשל), ובמידת הצורך בדיקת אפשרות לביטול שימוש במערכות מסוימות.

הבחירה לחלופות צורכות אנרגיה בפרויקט תתבסס על המענה שיינתנו עבורו לעומת ההשקעה הנדרשת. המטרה היא להביא לחסכון כלכלי בזמן הקצר בשילוב צריכת האנרגיה המופחתת ביותר. פרויקטים של התייעלות אנרגטית מביאים לחסכון של כ-30% בממוצע בצריכת האנרגיה, כאשר התייעלות של צריכת המים תגדיל את אחוז החיסכון הנמדד, ובפרויקטים עתירי מערכות מדובר בחסכון משמעותי המפנה כלכלית סכום נכבד לפרויקט.



בניה יעילה/ירוקה

בניה ירוקה מתבססת על תקנים, בין אם על התקן הישראלי 5281 לבניה ירוקה ובין אם על תקנים בינלאומיים כמו LEED האמריקאי (נכון לתאריך הכתיבה של מאמר זה אין בארץ פרויקטים שהוסמכו לפי תקנים בינלאומיים אחרים). לא כל בניין שנחשב ירוק הוא בניין שהוסמך לפי התקן, וההבדל נובע בין היתר מדרישות הרשויות ומי היזם בפרויקט. לעומת זאת, כל בניין ירוק שהוסמך לפי תקן בניה ירוקה נחשב בניין ירוק, אבל האלמנטים שזיכו אותו באישור הזה משתנים מפרויקט לפרויקט.

תקני הבניה הירוקה מבוססים אסטרטגיית ניקוד, המורכבת מתנאי סף ומסעיפים לבחירה, כך שכל פרויקט רשאי לבחור באמצעות איזה אלמנטים הוא מזכה את הפרויקט בניקוד. ככל שלפרויקט יותר ניקוד כך דירוגו כבניין ירוק עולה. תקני הבניה הירוקה מחולקים למספר נושאים, כאשר דגש עיקרי, המתורגם למספר רב של ניקוד שניתן להשיג, הוא עבור אנרגיה. נושא האנרגיה מתחלק לאנרגיה פסיבית שעושה שימוש בנתונים הסביבתיים של הפרויקט, לרבות שמש, רוחות, הצללות, ומעטפת הפרויקט שמהווה בידוד מתנאי האקלים החיצוניים ולמעשה קובעת את הדירוג האנרגטי של הפרויקט.

חלק שני בפרק האנרגיה של תקני הבניה הירוקה הוא האנרגיה המכאנית והוא מעניק ניקוד לפי רמת היעילות של מערכות צורכות אנרגיה בפרויקט, לרבות מיזוג, תאורה, חימום מים ועוד. התייחסות נוספת ניתנת למקור האנרגיה ובעדיפות לאנרגיה מתחדשת. חלק זה, שהוא חלקו של פרק אחד בתקן הבניה הירוקה, הוא ההשקה שבין בניה ירוקה והתייעלות אנרגטית.

מחקרים של המשרד להגנת הסביבה מצביעים על חסכון צריכת אנרגיה שעומד על בין 20-30% ושמחזיר את ההשקעה בו בתוך שנה וחצי עד שנתיים. חשוב לזכור שמרבית הפרויקטים הנדרשים להתעדה לפי תקני בניה ירוקה הנם פרויקטים בבניה חדשה. ניתן ליישם את תקני הבניה הירוקה גם בפרויקטים קיימים. לעומת זאת, התייעלות אנרגטית מתבצעת בבניינים ובפרויקטים קיימים, שכן היא נדרשת להתייעל לעומת מצב קיים.

אחד היתרונות של בניה לפי תקן בניה ירוקה הוא לא רק נושא החסכון באנרגיה, שבא לידי ביטוי בפרק אחד מתוך תשעה, אלא שתקן הבניה הירוקה, אשר דורש שילוב של יועץ חיצוני ובדיקת יישום האלמנטים עבורם מתקבל הניקוד בתקן, מהווה מעין בקרת איכות לשלבי התכנון והביצוע בפרויקט. יתרונות נוספים של תקני הבניה הירוקה הם התייחסות לבריאות המבנה ופרודוקטיביות העובדים בזכות תכנון מותאם.


טובים השניים מן האחד

אלמנטים רבים המופיעים בתקני הבניה הירוקה מייעלים את צריכת האנרגיה של פרויקט ולא נמדדים בסקרי האנרגיה להתייעלות אנרגטית. הוספת בדיקת ההיתכנות של פרויקט לעמוד בדרישות של בניה ירוקה יכולה להביא לחסכון משמעותי נוסף בפרויקט אם האלמנטים הקיימים בו יקבלו טיפול מתאים.

בתחילת פרויקט להתייעלות אנרגטית מומלץ לבדוק את האפשרות לייעול צריכת האנרגיה בפרויקט באמצעות יישום פרק האנרגיה למערכות פסיביות. שילוב סקר אנרגיה ובדיקת היתכנות לבניה לפי תקן בניה ירוקה מהווה אפשרות לחסכון גדול יותר. במרבית המקרים ניתן לייעל את צריכת האנרגיה של פרויקט באמצעות הוספת בידוד, אלמנטי הצללה וכד'. עדכון המערכות לפי סקר האנרגיה מהווה נדבך בפרק האנרגיה ובפרק הבריאות בתקן הבניה הירוקה. כלומר, בפרויקטים מסוימים ביצוע התייעלות אנרגטית מהווה כשליש מהניקוד הנדרש לעמידה בדרישות תקן בניה ירוקה לשיפוץ פרויקט, בעוד חלק מהניקוד מיושם ללא השקעה נדרשת מצד המזמין.

עמידה בתקן בניה ירוקה לא מהווה באופן אוטומטי חסכון באנרגיה, אם כי בסבירות גבוהה מאוד הוא יאפשר זאת. אם פרויקט נדרש להתייעלות אנרגטית ועומד במרבית מהניקוד הנדרש לתקן בניה ירוקה לשיפוץ בשל כך- תעמוד לזכותו האפשרות להחזיק גם תו תקן לבניין ירוק.


 

©2018 by P-eser. Proudly created with Wix.com